שנים שאני מרגישה שלא נפרדתי מהם כמו שצריך.
סבא יעקב נפטר שנה אחרי המוות הנוראי של אבא ,וזה נבלע בזעזוע שממילא היינו בתוכו .סבתא אסתר נפטרה בבוקר ליל הסדר .בגלל החג לא היתה שבעה, והאלצהיימר ארוך השנים שלתוכו דעכה ,באיזשהו מקום טישטשו את הפרידה. החיים יודעים להיות כאלה לפעמים, אבל כבר זמן מה זה אני רוצה לחלוק להם יותר כבוד מזה, לכבד את החיים שלהם ושלנו איתם.
אז השנה סוף סוף מימשתי את המזימה – להכין הגדה של פסח לזכרם, וככה בליל הסדר, כל המשפחה המורחבת תשב כל אחת בביתה, ובמובן מסויים נארח אותם שוב איתנו.
ארגנו פגישה של הדודות, ואספנו את כל החומרים שהצלחנו לשים עליהם יד. תמונות, מסמכים, ואוצרות של מכתבים. כתבנו את סיפור החיים שלהם, עד כמה שאנחנו מכירות, ועיבינו עם עוד זכרונות ילדות. הוספתי עצי משפחה כדי שיהיה אפשר לשייך מהסיפור מי שייך לאיפה. והרגשתי שאני מקבלת המון מהפרויקט. פוגשת את סבתא רבתא שלי במכתבים מירושלים הנצורה ב1948. (כמה מוזר להיות אמא של חייל בזמן מלחמה ב2024, ולקרוא את הדאגות של סבתא רבתא אמא של חייל ב1948. הדאגות אותן דאגות, הלילות אותם לילות).
פרויקט סופר משמעותי בשבילי. המון עבודה כי גם הייתי הלקוח וגם המעצבת.. אבל שווה את זה לגמרי.